יש לילד שלכם "הפרעת" קשב? הנה מה שכל הורה חייב לדעת

אם הגעתם למאמר הזה, כנראה שמישהו כבר אמר לכם את המשפט הזה: "לילד שלכם יש הפרעת קשב וריכוז". אולי מורה, יועצת או אולי אפילו נוירולוג.

ואתם, כהורים שרוצים את הטוב ביותר לילד, עומדים מול ההמלצה הזו עם שאלה אחת בלבד: האם זה באמת מה שהילד שלנו צריך?

אנחנו במכללה לחינוך חדש מלווים כבר למעלה מ-10,000 ילדים ומשפחות שעברו בדיוק את אותה הצומת. והדבר הראשון שאנחנו עוזרים לכל הורה להבין הוא את ההבדל בין מחלה לבין הפרעה.

מחלה או הפרעה? ההבדל שמשנה את כל התמונה

מחלה היא מצב גופני שאפשר לזהות בבדיקה. בדיקת דם, צילום רנטגן, צילום CT, כלי רפואי כלשהו שמראה שקיים משהו אובייקטיבי בגוף. כשיש לילד דלקת אוזניים, הרופא יכול להראות לכם בדיוק מה הוא רואה.

הפרעה היא משהו אחר לגמרי... היא לא נקבעת בבדיקה רפואית. היא נקבעת על בסיס תצפית התנהגותית, שאלונים שממלאים ההורים והמורים, ודעה אישית של המאבחן.

ב-15 שנות הפעילות שלנו, עוד לא פגשנו הורה אחד שראה תוצאה של בדיקה רפואית אובייקטיבית שמוכיחה "הפרעת" קשב. וזה לא במקרה, כי בדיקה כזו פשוט לא קיימת.

אז איך באמת נראה קושי בקשב וריכוז?

ברור שהקשיים שאתם רואים אצל הילד אמיתיים. הוא באמת מתקשה להתרכז בשיעורים, הוא באמת לא מסיים שיעורי בית והוא באמת קופץ ממשימה למשימה.

אבל הנה מה שגילינו אחרי אלפי מפגשים עם ילדים: הקושי בקשב הוא לא הבעיה האמיתית, הוא סימפטום למשהו עמוק יותר שמתחתיו.

קושי רגשי שלא קיבל מענה. פער בידע מהשנה שעברה שהילד מנסה להסתיר. תחושה של "אני לא מספיק טוב" שהילד נושא איתו ימים ארוכים. בעיה בהבנת הנקרא שאף אחד לא זיהה, ויש עוד הרבה דוגמאות...

כשנותנים ריטלין, מתייחסים רק לסימפטום, לא לסיבה האמיתית שגרמה לו. הילד אולי מתנהג "יותר רגוע" בכיתה, אבל הקושי האמיתי שעומד בבסיס נשאר שם. ולפעמים הוא אפילו מתעמק, כי עכשיו הילד מפנים את המסר ש"בלי הכדור אני לא מסוגל".

למה בכלל "הפרעת קשב" הפכה לאבחנה כל כך נפוצה?

ישראל נמצאת היום במקום הראשון בעולם במתן מרשמי ריטלין לילדים! למעלה ממיליון מרשמים בשנה! וכשמסתכלים על המספרים האלה אי אפשר להימנע מהשאלה: איך זה קרה?

התשובה היא שילוב של כמה גורמים. מערכת חינוך עמוסה שמחפשת פתרונות מהירים. מורים שלא קיבלו כלים אחרים בהכשרה שלהם. והעובדה שהאבחנה "הפרעת קשב" נקבעת על בסיס שאלונים התנהגותיים (מה שהופך אותה לקלה מאוד להצמדה על ילד)

גם ליאון אייזנברג, הפסיכיאטר שנחשב לאבי האבחנה הזו, הודה בעצמו לפני מותו ב-2013: "ADHD היא מחלה מומצאת". וזה אדם שהקדיש את כל הקריירה שלו לקידום האבחנה הזו.

אז מה הכיוון הנכון עבורכם כהורים?

אנחנו לא אומרים לכם לא לקחת את הילד לאבחון. אנחנו גם לא מטיפים נגד הורים שכן בחרו ריטלין. כל משפחה מקבלת החלטות מהמקום שלה.

מה שכן חשוב לנו שתדעו שיש דרך אחרת. דרך שעובדת על הסיבה שיוצרת את הקושי, לא רק בתסמין שלו. דרך שמעצימה את הילד במקום לקבע אצלו את התחושה שמשהו לא בסדר איתו.

אלפי משפחות שעבדו איתנו גילו שכשהילד מקבל את הכלים הנכונים ואת ההבנה הנכונה, הקשב, הריכוז ומיומנויות הלמידה משתפרים בצורה טבעית. בלי להסתמך על תרופות. ובעיקר עם ביטחון עצמי שנבנה מחדש.