בית הספר ממליץ על ריטלין? הנה מה שחשוב מאוד שתדעו

"שלום, אני המחנכת של הילד שלכם. יש לנו לאחרונה קושי איתו בכיתה, אולי כדאי לשקול אבחון וטיפול תרופתי?"

השיחה הזאת מתקיימת במאות בתי ספר בישראל מדי שבוע. המחנכת מנסה לעזור... היא רואה ילד שמתקשה להתרכז, לא מסיים שיעורי בית, מפריע בכיתה, ולפי ההכשרה שקיבלה, התשובה היא אבחון וריטלין.

אבל הנה עובדה שהמחנכת אולי לא יודעת: הוראות משרד החינוך אוסרות על אנשי חינוך לדרוש מהורים או להמליץ להם על טיפול תרופתי. זה כתוב שחור על גבי לבן, והאיסור קיים מאז 2011 (חוזר מנכ"ל, סעיף 2.2-74, והוראת קבע 0384 שבתוקף היום).

למה המלצות מבית הספר הן קו אדום

כשהמחנכת מרימה טלפון ואומרת לכם "יש לנו בעיה עם הילד", קשה לא להילחץ. זה הילד שלכם. זה בית הספר שלו. ואנשים עם תעודות אומרים לכם שהם יודעים מה הוא צריך.

אבל המחנכת (עם כל הכוונות הטובות) לא עברה הכשרה רפואית. היא לא יכולה לאבחן. היא לא יכולה להמליץ על תרופה. וחשוב מכך, לא היא תחיה עם ההשלכות של ההחלטה הזו. זה הילד שלכם.

ב-15 שנות הפעילות שלנו, ראינו הורים רבים שנכנעו ללחץ מבית הספר והתחרטו מאוחר יותר. ואנחנו לא מכירים הורה אחד שהתחרט על כך שהתעקש לחפש דרך אחרת.

מה לעשות כשבית הספר מעלה את הנושא

הדבר הראשון: לא להגיב ברגע. לא לומר "כן" או "לא" בטלפון. לקחת זמן לחשוב.

הדבר השני: להבהיר את העמדה בכתב. מכתב רשמי להנהלת בית הספר עם העמדה שלכם מונע חזרה של הנושא שוב ושוב, ומשאיר לכם הוכחה כתובה שתוכלו להציג אם יהיה צורך.

הדבר השלישי: לא לחתום על ויתור סודיות. מסמך כזה מאפשר לבית הספר להעביר מידע על הילד שלכם למאבחנים ולקבל מהם תוצאות. זו הדלת הראשונה להליך שמסתיים במרשם.

תבנית מכתב לבית הספר

אם בית הספר העלה את הנושא של ריטלין או אבחון, הנה תבנית בסיסית שתוכלו להתאים ולשלוח:

לכבוד הנהלת בית הספר,

קיבלתי המלצה אודות טיפול תרופתי / בקשה לאבחון קשב וריכוז עבור ילדי. אני מודה על המאמצים שלכם לסייע.

ברצוני להבהיר כי לא אסכים לטיפול תרופתי, ולא אקח את ילדי לאבחון פסיכו-דידקטי, מבחן MOXO, אבחון נוירולוגי או כל אבחון אחר שעלול להוביל למרשם לריטלין, אטנט או כל תרופה אחרת.

לפי מחקרים ובדיקות שעשיתי, "הפרעת קשב וריכוז" אינה ניתנת להוכחה רפואית אובייקטיבית, ונקבעת על בסיס שאלונים. ידוע לי על חוזר מנכ"ל משרד החינוך 2.2-74, האוסר על אנשי חינוך לדרוש מהורים או להמליץ להם על טיפול תרופתי.

אבקש שלא להעלות בפניי את הנושא שוב. עם זאת, אשמח לשמוע המלצות לדרכי סיוע אחרות עבור ילדי.

בתודה ובהערכה,
[השם שלך]

איך להפוך את בית הספר לשותף, לא לאויב

אחרי שהבהרתם את העמדה שלכם, חשוב לא להפסיק את התקשורת, אלא להפנות אותה לכיוון חכם. בקשו מהמורה להתמקד גם בדברים הטובים שהילד עושה. בקשו תקשורת בכתב או במייל במקום שיחות טלפון במהלך היום. זה מוריד את עומס הלחץ מהסיטואציה.

ובעיקר, חפשו פתרון אמיתי. כי גם אם בית הספר הפסיק ללחוץ עליכם בנושא הריטלין, הקושי של הילד עדיין שם. והוא צריך כלים, לא תוויות, לא מרשמים, ולא ויתור.